השפעת משפט אייכמן עלי כצבר שהתחנך בארץ

בשנותי הראשונות גדלתי בתל אביב באוירת החופש שבה גידלו אותנו הורינו בשנותיה הראשונות של המדינה.
בשנים אלו נקבע יום זכרון לשואה ולגבורה כמעט בצמוד ליום העצמאות.
ביום הזכרון לשואה סיפרו את סיפורי השואה והקרינו סרטים דוקומנטרים על היהודים ואשר אירע להם בשואה.
בערב נסגרו כל בתי הקולנוע והמסעדות והשתררה אוירת אבל בעיר.
לא הבנתי כיצד 4 חיילים מובילים בשיירה עשרות יהודים אל מותם מבלי שאנשים אלה יגלו שמץ של התנגדות.
לא היה מובן לי מדוע הם לא התנגדו ולא התנפלו על אותם שומרים מועטים
ביננו הסתובבו ניצולי שואה אשר ניתן היה לזהותם לפי המספרים על זרועותיהם.
בליבי, קצת זלזלתי בהם וחשבתי בליבי שהם פחדנים על שלא גילו התנגדות
כפי שראינו בסרטים. לי כצבר שגדל בחופש , בלי להרגיש אפליה או אנטי שמיות כל שהי.
היה קשה לקבל עובדה זו.
בהיותי כבן 13 נתפס הצורר אדולף אייכמן בארגנטינה והובא למדינת ישראל לצורך העמדתו לדין
המשפט עורר עינין רב בעולם ובמיוחד אצלינו הדור הצעיר שגדל
במדינת ישראל.
בהעדר טלביזיה בישראל,המעקב אחר המשפט שנערך בירושלים בבניני האומה
באמצעות הרדיו והעיתונים.
המשפט העמיד את השואה ואירועיה במרכז העיניינים.
המצב הביטחוני היה רגוע כך שנושא המשפט היה העינין המרכזי באותה תקופה.
בבית הספר,עקבנו בכתה באמצעות מכשירי רדיו אחר האירועים במשפט.
וכן קראנו את המתפרסם בעיתונים.
היו בינינו תלמידים שהוריהם,או סבם וסבתם,או קרוב משפחה אחר שלהם
היה אסיר במחנה כל שהוא,והיה לו מספר על ידו.
בבתים אבים נשאלו הקרובים הללו שאלות רבות,והם היו חייבים לפתוח את הפצע שהגליד
אך לא נרפא כדי לענות על השאלות.
בין העדים,היו ניצולים רבים.
זכור לי, שלא מעט מביניהם סרבו להעיד בנימוק שלא יוכלו לעמוד בכך.
זכורה לי עדותו של סופר השואה דינור,אשר פירסם כמה ספרים תחת שם הכסוי קצטניק.
זהותו האמיתי ושמו לא היו ידועים.והפעם הראשונה שזהותו נחשפה היתה בעת עדותו במשפט.
הוא התחיל את עדותו,נכנס לסוג של טרנס והתעלף בהיותו על הדוכן.
המציאות שהתגלתה בעת המשפט היתה של עולם שהתימר להיות תרבותי,עד שזה נוגע ליהודים.
העם הגרמני-שהיה שיא התרבות באירופה,העמיד את כל יכולתו כישרונותיו ומשאביו כדי לרדוף את היהודים
ולהשמידם בצורה ממוסדת תוך ביצוע עבודות מטה שונות והפעלת ממסד השמדה מסודר.
ושדידת רכושם.
מחנות השמדה,מערכת הסעים מסודרת,ומערכת תיאום עם שאר עמי אירופה הנאורים אשר או תמכו בפעולות הגרמנים,
ע"י הפעלת מעכות אכיפת החוק בארצותיהם כדי למצוא את היהודים ולהסגירם לגרמנים שהסיעו אותם למחנות ההשמדה
שמוקמו ברובם בפולין ומיעוטם בגרמניה.

וכאן קיבלתי את התשובה לשאלה שהטרידה אותי-כיצד הובלו מאות יהודים למות בשמירתם ובפיקוחם של מעט שומרים ,כשהם לא עושים שום דבר,ולא מגלים שום התנגדו.
התשובה היא שלא היה להם לאן לברוח.לו היו בורחים מהשירה של המובלים,לא היה להם היכן להסתתר.
הופעלה נגד הנידונים קרבנות השואה מערכת הטעיה ורמאות.שתפקידה היה לבלבלם.
בהגיעם למחנות ההשמדה קידמה את פניהם תזמורת,ואמרו להם שהם עומדים לעבור חיטוי.
תאי המוות הוסוו למקלחות, כדי שהנרצחים לא יעוררו מהומות על סף מותם.
זוהי המציאות שעלתה מהעדויות.
הסתכלתי על אייכמן,שנראה מסכן ועלוב ולא הבנתי כיצד אדם כזה יכול היה להיות ממארגני הרצח המאורגן.
גם האנגלים והאמריקאים בשנת 1944 ידעו על הרצח המאורגן סרבו להפציץ את תאי המוות באושביץ,בתואנה שאין מדובר במטרות צבאיות.
המפציצים שלהם עברו מעל למחנה פעמים רבות,צילמו אותו ולא עשו דבר.
לאחר המשפט הבנתי שאותם ניצולים ששרדו את השואה,הגיעו לישראל והקימו משפחות חדשות,
הם גיבורים אמיתיים.
יחסי אליהם שונה והתהפך.
מאז הבנתי שעל מדינת ישראל לסמוך על עצמה,וברגע האמת להשתמש בכוחה כדי להגן על עצמה.
ולומר בפה מלא למדינות המגנות אותנו על פעולה זו או אחרת נגד הפלשתינים,טלו קורה מבין עיניכם,
שלא תעיזו להטיף לנו וללמד אותנו מהי הומניות
אם המדובר באנגליה ובארצות הברית היכן הייתה ההומניות שלכם כאשר הייתם צריכים
להפציץ את תאי המוות באושביץ, ואם זה הבלגים -מה קרה למלך הבלגי אשר הוגדר כפושע מלחמה ולא הועמד לדין
ככזה עקב מעמדו כמלך.
וכך ניתן לבדוק כל אומה באירופה.
מאז הסתובבתי רבות באירופה,הייתי בכמה מחנות השמדה,וקראתי חומר רב,הגעתי למסקנה שמכונת ההשמדה הגרמנית לא היתה מסוגלת לפעול ללא תמיכה פעילה או פאסיבית של האומות האירופאיות אשר תושביהם ואזרחיהם ידעו
על המתרחש במחנות.מי במידה מעטה ומי במידה מרובה וברובם, הם לא עשו דבר כדי לעצור את פעןלת ההשמדה.
לכן הנני מתיחס בחשדנות מרובה לידידנו האירופים-כבדהו ןחשדהו.הם לא ידידי אמת של היהודים ושל מדינת ישראל,
כפי שאומר הנביא משענת קנה רצוץ.ועל מדינת ישראל להיות חזקה ונחושה .ובעזרת האל תתגבר על כל שונאיה.

הכרות

אני מאיר פינטו בן יצחק ואסתר צבר אשר
נולד בפלשתינה בשנת 1947 בעיר תל אביב
גדלתי בתל אביב והתחנכתי בה
להורים אשר עלו מיוון בצורה חוקית
לצורך פרויקט זה החונך שלי הוא אור